החלטה בתיק בש"א 4300/07

האם קופת חולים כללית רשאית שלא לחדש הסכם עם בית חולים, ובתוך כך להסיט את מבוטחיה מקבלת שירותים רפואיים של בית החולים ביקור חולים, לבתי חולים אחרים? זוהי השאלה המרכזית העולה לדיון בבקשה זו.

רקע כללי

1.         המבקש הינו מפרק העמותה ביקור חולים הוספיטל, (להלן: "ביקור חולים"), המנהל את בית החולים. המשיבה הינה קופת חולים, הגדולה מבין קופות החולים בארץ, שחלקה היחסי בתקציב כספי ביטוח הבריאות הממלכתי הינו כ-59% (להלן: "כללית").

הקשרים בין ביקור חולים לכללית קיימים מזה שנים רבות, כאשר ביקור חולים מספק שירותים שונים למבוטחי כללית תמורת תשלום.

כללית הינה למעשה הלקוח המרכזי של ביקור חולים,  ונתח הפעילות מולה עומד על כ-64%.

בין הצדדים היה הסכם, אשר שונה מעת לעת בהסכמה.

השינוי האחרון שהסדיר את מערכת היחסים שבין העמותה לבין המשיבה נערך במהלך החודשים ינואר-פברואר 2005, כאשר נקבע בו שהוא יהיה תקף עד לתחילת חודש מרץ 2006 . בהמשך הוסכם כי ההסכם ימשיך לעמוד בתוקפו עד אשר יגובש הסכם חלופי על ידי הצדדים.      

ניהול בית החולים במסגרת הליך הפירוק אינו פשוט, כרוך בקשיים וכרוך בגורמים רבים בהם  משרדי האוצר הבריאות והמשפטים, הרופאים, האחיות, עובדי בית החולים ומנהליו וכן גורמים שונים נוספים הנדרשים מעת לעת למאמץ מיוחד, הכל כדי לשמר את פעילותו החשובה של בית החולים לטובת העובדים הרבים שפרנסתם תלויה בו, ולטובת הציבור בכללותו.

גירסת המבקש

2.         מאז חודש מרץ 2006, מנהלים מנהל בית החולים מר ברי בר-ציון ומנהל מחוז ירושלים של כללית פרופ' יוסף פרוסט ונציגים מטעמם, מו"מ במטרה להגיע להסדר ההתקשרות שבין הצדדים לתקופה נוספת.

מו"מ זה לא הושלם, שכן כללית דרשה לקבל הנחת מחזור נוספת עבור כלל הפעילות שלה בבית החולים, בסך של 10 מליון ש"ח לשנה. דרישה זו לא ניתן לקבל משום שמשמעות ההנחה היא יצירת גירעון עצום בקופת הפירוק אשר אסור ולא ניתן כלל ליצור אותו, מה גם שאין כל מקור למימונו.

ביום 25 בדצמבר 2006, הודיע פרופ' פרוסט למר בר-ציון כי בכוונת המשיבה להסיט חלק מהפעילות שהתקיימה עד לאותו מועד בבית החולים אל נותני שירותים אלטרנטיביים. מבחינת בית החולים הודעה זו היתה בבחינת הצהרת כוונות לשינוי ממתכונת הפעילות כפי שנהגה עד לאותה עת.

אותה עת הודיעה המשיבה לרופאיה הקרדיולוגים כי יפסיקו להפנות חולים לבית החולים בכל הקשור בפעולות חודרניות כגון: צנתור, השתלת קוצב ובדיקות EPS, ושבדיקות אלו יינתנו בירושלים לבתי החולים שערי צדק והדסה בלבד.

באותה עת כלל לא ניתנה הודעה על כוונה או על מגמה להביא להפסקה מוחלטת של ההתקשרות, והדבר בא לידי ביטוי רק מאוחר יותר.

ביום 31 בדצמבר 2006, השיב פרופ' פרוסט לפנייתו של בר-ציון, ואישר כי בכוונת המשיבה אכן  לשנות  את מתכונת הפעילות הרגילה, מאלה הטעמים:

א.     הליכי התייעלות וחיפוש מקורות חלופיים.

ב.      היותו של בית החולים במצב של חוסר וודאות תקופה ממושכת, והעובדה שלטענתו חוסר הוודאות גבר לאחרונה עם פרסומה של הזמנה נוספת להציע הצעות על-ידי העמותה.

ב-2.1.07 השיב מר ברי בר-ציון לפנייתו של פרופ' פרוסט, תוך שהוא חוזר על עמדת ביקור חולים שההסכם בין הצדדים מחייב ועודנו בתוקפו, וכי הוא רואה טעם לפגם בכך שבמקביל להתנהלותה של המשיבה בכל הקשור להפחתת ההפניות אל בית החולים, המשיבה נוטלת חלק בהליכי המכירה של בית החולים.

ב-3.1.07 השיב פרופ' יוסף פרוסט לפנייתו הנ"ל של מר ברי בר ציון, כאשר הפעם הוא מודה מפורשות בכך שלמעשה לא מדובר רק בשינוי מתכונת הפעילות, אלא בהפסקת פעילות אשר מבוצעת באופן הדרגתי, ובד בבד הוא מודיע על כך שהמשיבה תמשיך בצריכת שירותים מבית החולים (אם כי בצורה מופחתת) עד לסוף חודש ינואר 2007 בלבד (הקטעים המודגשים, הודגשו על ידי המפרק בבקשתו).